4 שנים לנפילתו של גיא. אמרתי נפילתו כיוון שזו המילה המקובלת, אך האמירה הנכונה אינה "נפל בקרב" וגם לא "נהרג בקרב" אלא גיא נרצח בקרב. גיא וחבריו נלחמו בארגון טרור אשר כל אנשיו טרוריסטים ובתור שכאלה הם לא הורגים - הם רוצחים. המונח "נהרג במלחמה" תואם רק במלחמות בין צבאות סדירים של מדינות, לא בין צבא סדיר ולבין ארגוני טרור של רוצחים שהתארגנו במסגרת של כנופיות שכל מטרתן היא לרצוח יהודים.
אין למדינת ישראל מלחמה עם אישות מדינתית ברצועת עזה. מדינת ישראל נלחמת בארגוני הטרור השולטים ברצועת עזה ובחלקים של יהודה ושומרון וכל המאורגנים בארגונים אלה הם טרוריסטים או בעברית – מחבלים.
בשבוע שעבר נרצח חייל צה"ל ע"י מחבל פלסטיני שאחז בידו רובה צלפים שסופק לו על ידי פרס במטרה לרצוח חייל יהודי, על כן מן הראוי לא להשתמש במונח "חייל צהל נהרג או אזרח נהרג" אלא לכנות בבירור שחייל צהל נרצח בידי מחבל וכך גם האזרח, שלא נהרג בידי מחבל אלא נרצח בידו. המונח נהרג יש בו כדי לתת למחבל שרצח מעמד של חייל בצבא סדיר של מדינה אויבת, ולא היא. אין הבדל בין מטרת המחבל הצולף מרחוק ורוצח חייל לבין מחבל היורה מקרוב או הנועץ סכין ורוצח יהודי כמו שהיה אתמול בישוב אדם. שניהם רואים כמצווה לרצוח יהודים ואף להתאבד תוך כדי רציחת יהודים ולהיקרא גבורים ובשפתם שהידים.
הם זוכים בלמעלה משבעים הטבות מובהקות בהגיעם לגן העדן הפרטי שלהם לאחר שרצחו יהודים. משפחותיהם, שלרוב מעודדות את בניהם להתאבד תוך כדי רציחת יהודים, זוכות להערכה ועידוד בקרב קהילותיהן ותמיכה כספית נדיבה מארגוני המחבלים שבשמם רצחו יהודים.
לפני כשלושה עשורים שמעתי מפי הנרי קיסינגר – אז שר החוץ של ארה"ב - עם חתימת חוזה השלום בוויאטנם, וזאת לאחר שעשרות אלפי חיילי ארה"ב לא חזרו חיים לבתיהם, שלארה"ב היה מזל עם אויב כוויאטנמים לעומת ישראל עם אויביה הערבים – לארה"ב היה עם מי לדבר.
זה מצבנו כאן באזור שלנו. גיא היה איש שכולו טוב. עזרה והושטת יד לחבר הייתה ממאפייני אישיותו. גיא הוכתר בצל"ש בזכות היותו כזה גם ברגעי חייו האחרונים.
לפני קרוב לששים שנים לאחר נשאויי עם סבתו של גיא, עליה השלום, זכורני ששוחחנו על עתיד ילדינו לכשיוולדו, "הם וודאי כבר לא יידעו מלחמות" חשבנו. היינו תמימים על אף שלא האמנו שהשלום כבר בפתח אך לא תארנו לעצמנו שגם שני דורות מאוחר יותר השלום עם הערבים ייראה כחלום באספמיא, וכך הוא נראה היום.
בטוחני שידם תהיה תמיד על התחתונה ברצותם למחוק את מדינת ישראל ממפת העולם.
גיא חסר לנו מאד. משפחתנו לא הצליחה להתיישר עם מצוות החיים. רציחתו של גיא השאירה צלקת שלא תגליד לעולם. ממרום גילי איני מאמין שנגיע לעת בו נוכל להחזיר את חרבנו לנדנה .
סיפור קצר על ציור דיוקנו של גיא...