גיא אלגרנטי

באזכרה במלאות ארבע שנים לנפילתו של נכדי גיא, הצגתי שני ציורים של דיוקנו אותם אני מביא לפניכם. הציור הקטן צויר ע"י צייר דיוקנאות ישראלי, על פי צילום סלפי שגיא שלח להוריו יום לפני נפילתו. 
הציור הגדול של דיוקנו של גיא צויר בארה"ב ואת סיפורו אספר כאן.

כשלושה חודשים אחרי שוך מבצע צוק איתן מצלצל הטלפון  והמצלצל מציג את עצמו בשם עודד ואומר שיש לו בשבילי חבילה מארצות הברית והוא רוצה לבוא אלי למסור לי אותה. 

באיזו חבילה מדובר, מה יש בחבילה, מי שולח את החבילה אני שואל אותו. לא יודע מה יש בחבילה אבל מאחר והיא  גדולה מאוד ושטוחה יכול להיות שבחבילה יש תמונה, החבילה  הגיע באמצעות .U.P.S לכתובת שלי אך מיועדת לכם. השגתי את הטלפון שלך דרך הפייסבוק ואני רוצה להביא לך אותה.

תודה, אני אומר לו, אני אבוא אליך, היכן שאתה נמצא, ואקח את החבילה כך שלא תצטרך לטרוח. עודד מתעקש ואומר לי "אתה לא צריך לבוא - אני אבוא ואני אביא לך אותה, רק מסור לי את כתובתך". אני מאוד מודה לך על נדיבותך, אמרתי לו. אני גר ביפו העתיקה וכשתגיע עם הרכב שלך לחניה בתוך יפו העתיקה תן לי צלצול  ואצא לפגוש אותך, וכך היה. כעבור כחצי שעה הטלפון מצלצל שנית ומיד נפגשנו.

 "אני לא יודע שום דבר על מה יש בפנים ואני רק משמש כשליח" אומר לי עודד ומוסר לי את החבילה. אני שואל אותו: "איך  הגעת אלי, כיצד השגת את הטלפון שלי, מאיפה אתה מכיר אותי?" עודד עונה לי שיש לו מכר טוב ב UTAH בארה"ב ואותו מכר קרא את ההספד שלי על קברו של נכדי וכך התוודע לשמי.
מכרה שלו - Kaziah Hancock שהיא ציירת מאד מפורסמת בארה"ב ראתה בעתון מקומי צילומים של הנופלים בצוק איתן ובחרה בשלוש דיוקנאות שדיברו אל ליבה אותן ציירה. היא ביקשה ממנו להשיג את כתובות משפחות החיילים כדי לשלוח את הציורים.

וכך בסיבוביי סיבובים הגיע אליך. לבקשתי לכסות את הוצאות המשלוח הסביר עודד   שהכל משולם עד הבית ואני מנוע מלשלם.עם תודה רבה מודגשת נפרדנו. עליתי הביתה פתחתי את החבילה והנה התמונה  שמוצגת לפניכם הייתה בתוך החבילה. על גב התמונה רשום שמה של הציירת - קאזיה הנקוק, מהעיר MANTI במדינת UTAH בארה"ב. על גב הציור גם רשום "גיא אלגרנטי" והמספר 1324 שהוא כנראה מספר סידורי של הציור. 

​

 בלא קשיים גדולים מצאתי  בגוגל מי זאת קאזיה הנקוק. מסתבר שיש לה אתר מאוד גדול. היא ציירת שמתמחה בציורי חללי צבא ארצות הברית. באתר מופיע גם מספר הטלפון שלה. בערב צלצלנו ולאה דיברה איתה. הייתה שיחה מאוד נרגשת בה לאה ביקשה להודות לה על הציור היפה ולספר לה על גיא, אישיותו ומי הוא היה כדי שתדע את מי ציירה.מכאן השיחה לוותה בבכי משני צידי הקו. בכיה של לאה ושל קאזיה.היא אמרה שזו לה הפעם הראשונה מכל אלפיי הציורים של נופלים שציירה , שמישהו מהמשפחות מטלפן אליה ומספר לה על האיש מעבר לציור. היא ביקשה לדעת פרטים על גיא, על חייו, על המלחמה ועל הקרב בו נפל. כששמעה על טוב לבו ועוז רוחו של גיא אמרה שכאשר התבוננה בצילום שבעתון היא קלטה משהו מיוחד שיש בו ולכן בחרה לצייר אותו.

"הבאתי את סיפור הציור כדי להדגיש את עוצמת אישיותו של גיא, שכה הרשימה אותי" אמרה. היא ציינה שטוב ליבו שבלט בצילום דרך מבע עיניו שבה את ליבה. היא שחיה בצד השני של העולם ואין לה כל קשר לישראל ולמלחמותיה סיפרה במכחול וצבע את הסיפור של חייל שברגעיי חייו האחרונים הייתה בו העוצמה האנושית הבלתי נתפסת לוותר על העזרה המיידית לעצמו למען חייל אחר, שאולי בזכות הטיפול המהיר בו ניצלו חייו.

בזכות כשרונה ורגישותה הצליחה הציירת  להביע בציורה את עוצמת אישיותו החיובית והמלבבת של גיא. 
כזה היה גיא הגיבור וכך זכרו יהיה נטוע בנו לתמיד!

​

תודה